אביב הגיע, פריחה, דבורים ותהליך האבקה

האביב, מתאפיין בהתחממות מזג האוויר ופריחה. בתורה, האביב מוגדר כ”תבואה לפני גמר

הבשלתה”.

בתקופת פריחת האביב, יש עליה משמעותית ושפע של ייצורים מיקרוסקופיים, שמתפתחים

בתחילת האביב, ונשארים עד סוף האביב או תחילת הקיץ.

בתקופה זו, האור הופך לזמין יותר, ויחד עם הטמפרטורות העולות, ואדי מים, נוצרת אווירה נוחה להתפתחות הייצורים הנקראים “Phytoplankton”.

מים טריים משפיעים על יצירה ראשונית של הייצורים, בשני אופנים. האחד, המים הטריים דחוסים פחות, והם נחים על פני הים, ויוצרים מעין טור. השני, המים הטריים נושאים יסודות מזון, עבור הייצורים, להמשך תהליך התפתחותם ואף נוצרת הפוטוסינתזה.

אביב וטבע

נטיית כדור הארץ על צירו, לכיוון השמש, מביא להתארכותם של הימים, התמתנות הקור ולטמפרטורות עולות.

עונת הרבייה אצל יונקים רבים, מותאמת לעונה זו.

בוטניקה של פריחה

על פי הבוטניקה, פריחה משוייכת לפרחים ולצמחים.

עצי פרי כמו אפרסק, דובדבן, שקדיה ועוד, מאופיינים בפריחה וורודה, ואילו דקלים, תפוחים, פרי הדר ועוד, מאופיינים בפריחה לבנה.

הפריחה מספקת אבקנים, לתהליך האבקה על ידי דבורים למשל, ובכך מבטיחים את המשך תפקידם של עצי הפרי, בהפקת פירות.

אבקה

אבקה היא סוג של אבקה, המופקת מזרעי צמח.

היא מורכבת מגרגרי אבקה, המופקים מתאי זרע זכריים של הצמח.

גרגרי אבקה, יש להם כיסוי קשיח של פולימר הנקרא “Sporopollenin”, המגן על הפקת תאי הזרע של הצמח, בתקופת תהליך התנועה שלהם מייצור התאים הזכריים, לעבר התאים הנקביים בצמח.

במידה והאבקה נופלת על תאים נקביים, מתקיימת הנבטה ונוצרת מעין צינורית, המעבירה את תאי הזרע אל הביציות, המכילות את התאים הנקביים.

אבקה בצמחים, מיועדת להעברת כרומוזום בודד, של תא זכרי, במאבקו של פרח בודד, לנרתיק האבקנים, בפרח המופרה.

במקרה של האבקה עצמית, ההפריה מתבצעת באמצעות העברת הכרומוזום הזכרי לנרתיק האבקנים הנקביים, באותו פרח.

האבקה עצמה, איננה תא זכרי, אלא אורגניזם המייצר את התאים הזכריים.

כל גרגר אבקה, מכיל תאים שאינם יכולים להיות מופרים, וכאלה שכן.

אלה שאינם מופרים, יוצרים את צינורית האיבוק, ואלה שכן מופרים, מתחלקים לשני גרעיני זרע.

מבנה האבקה

למעט מקרים בודדים, לגרעין האבקה יש קיר כפול.

התאים המופרים ואלה שאינם, מוקפים בקיר עדין של תאית, ובקיר חיצוני עמיד, המורכב מספורופולנין, שתפקידו להגן על הזרע, כאשר גרגרי האבקה, נעים לכיוון נרתיק האבקה.

גרגר האבקה, עטוף בווקס ובפרוטאין.

תהליך האבקה

תהליך האבקה, מתרחש בפועל על ידי כמה גורמים למשל, רוח.

הרוח בדרך כלל, מניעה גרגרי אבקה קלים ביותר, מבחינת משקל.

אבקות אחרות, נעזרות בתהליך האבקה, בחרקים. אבקות אלו, כבדות יותר ודביקות, בגלל הרמה הגבוהה של הפרוטאין, ולכן נדבקות לחרקים.

רבים מהחרקים הם כנימות, קרציות, קרדית, הניזונים מהאבקה.

דבורים

רוב הדבורים, מאבקות מגוון רחב של פרחים וצמחים, אבל חלק מהן, מתמחות באיבוק צמח אחד בודד או מקבץ של צמחים, מאותו סוג.

לדבורים יש היכולת, לחוש באמצעות אור אולטרא סגולי ואפילו, שדות מגנטיים, את הצמחים הזקוקים להאבקה.

ברגע שהדבורים, נוחתות על הצמח, הן משתמשות בצוף ובטעם האבקה, על מנת לקבוע, אם זהו סוג צמח שהן מעוניינות להאביק, בעתיד.

לדבורים יש תמרורי אזהרה, על יכולתן להן על עצמן, ומדובר בצבעיהן בגוון כתום שחור.

על הדבש ועל העוקץ

מעבר לתפקיד החשוב, של להוות צינור להאבקה, הדבש הוא מוצר טבעי, המיוצר על ידן ומאוחסןן לצרכיהן.

הדבר מעולם לא מנע מהמין האנושי, לגשת לכוורות או לקינים של הדבורים, ולקחת את הדבש.

עשן מסייע להגיע למקור הדבש, באופן שהוא מסיח את דעתן של הדבורים.

הדבורים מייצרות דבש בכמויות מסחריות, ולעיתים, הן מעורבות אף ביתרונות הרפואיים, המיוחסים לדבש.